מאמר זה נכתב בשעות שאחרי התקפה האיראנית על ישראל אשר במהלכה שיגרה אירן 185 מל"טים מתאבדים, 36 טילי שיוט ו-110 טילי קרקע-קרקע.
ישראל משקיעה ב 30 השנים האחרונות מאמצים אדירים בהקמת מערך הגנה אווירית חסר תקדים: מגן אור (בניסויים), כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 1,2,3 ומערכת חץ 4 קלע חד שעדין בפיתוח.
התוצאות הלילה היו מדהימות, ישראל, בשיתוף ארה"ב, בריטניה, צרפת וירדן הצליחה לחסל 99% מהטילים באוויר.
החזון של רונלד רייגן הופך למציאות ישראלית: יוזמת ההגנה האסטרטגית לפיתוח מטריית הגנה נגד טילים קורם עור וגידים לנגד ענינו.
מהצלחה טקטית לכישלון אסטרטגי
7.5 מיליון יהודים בישראל עוד לא הספיקו להתאושש מהלילה המפחיד שעבר עליהם, וכבר התחילו התדרוכים מהבית הלבן, לפיהם ארה"ב מנסה למנוע מישראל להגיב. מסתבר שה- Don’t המפורסם של ביידן, היה מיועד לישראל לא פחות מלאירן.
במקום לדון בכישלון של אסטרטגית הדה-אסקליזציה של ביידן ברחבי העולם, אני רוצה להצביע על הסוגיה העקרונית המוסרית הנשקפת ממנה.
ממשל ארה"ב מבטא צייטגייסט ("רוח התקופה") המעדיף מוסר של תוצאות, על פני מוסר של כוונות. השאלה המרכזית לדידו היא מי חלש יותר, מי סופג יותר נפגעים, ומכאן הוא גוזר את התשובה לשאלה מי צודק. במילים אחרות, הליגטימציה של ישראל לתקוף את אירן, בעיניים אמריקאיות, היא פונקציה של כישלון מערך ההגנה הישראלית. רק יהודים מתים מעניקים לגיטימציה להתקפה ישראלית. ארה"ב רואה שהאירנים נכשלו במבחן התוצאה, אז היא לא דורשת מהם דין וחשבון על מבחן הכוונה.
התוצאה המבעיתה הנובעת מהמדיניות הזו, היא נורמליזציה של מאמצים ונסיונות להשמדת מדינת ישראל ורצח העם היהודי.
וזו באמת הנורמה המקובלת, עשרות אלפי טילים נורו לעבר מטרות אזרחיות בישראל בעשור האחרון, והעולם דרש ועדיין דורש מישראל הכלה של הנסיונות הרצחניים הללו, וכך דור שלם של ישראליים נמצא בלחץ פסיכולוגי עמוק ומתמשך של איום קיומי מתמשך. במקום לחסל את הרוע על בסיס הצהרת הכוונות שלו, ישראל נדרשת להתמודד רק עם הסיפטומטים שלו. כך נוצרת מדיניות לאומית שמעדיפה שקט טקטי בטווח הקצר, על פני מלחמה בטווח הקצר שתבטיח שקט אסטרטגי ארוך טווח. במילים אחרות, במקום לחסל את הפרוקסי האירני, החמאס וחיזבאללה, ישראל נדרשת, שוב שוב, לא לחסל את האיום הנשקף אליה. החשבון של המדיניות הנוראית הזו הוגש בבוקר השביעי לאוקטובר. אם לא נגיב לניסיון האירני, טבח שמחת תורה היה רק הפרומו.
Comments